<h1>ארחות חיים הלכ' קדושין סימן י"ג</h1>
<h2>דף מז:</h2>
ועבד וגוי שקדשו בת ישראל אין הקדושין קידושין. תשובה שאלה לרש"י ז"ל הנני החתום משיב לשואלני על דבר הקדושין מהעלמה שנתקדשה (לשנים) ושניהם היו אנוסים לעבור על תורת משה על ידי גוים וגם העדים כיוצא בהן? (היו) רואה אני שהיא צריכה גט שאף ישראל משומד לרצונו שקדש קדושיו קדושין שנאמר חטא ישראל. אע"פ שחטא ישראל הוא וכל שכן האנוסים לבם לשמים והרי אלו הוכיח [סופן על תחלתן] שחזרו ויצאו משם כשמצאו הצלה ואפילו ראו היהודים שהנהיגו הפקר בעצמן בעודן בין הגוים ליחשד בעבירות בנות אל נכר אין עדותן בטלה בכך דקימא לן חשוד על העריות כשר לעדות אשה בקדושין דאמר רב נחמן חשוד על העריות כשר לעדות (אשה) [אמר רבא] ומודה רב נחמן לעדות אשה שהוא פסול [אמר רבינא ואתימא רב פפא] (הני מילי) [לא אמרן אלא] לאפוקה אבל לעיולא (מהימני) [לית לן בה] שלמה ב"ר יצחק.
<h2>דף סה.</h2>
כתב הר"ף ז"ל (פ') [פסק] ר"י ז"ל על האשה שאמרה על בעלה ישען על ביתו ולא יעמד יחזיק בו ולא יקום. כלומר שאינו יכול להיות עמה (כדרך כל הארץ) [בדרך ארץ] שהיא נאמנת אפילו הוא מכחישה. רק שתאמר בפני בעלה (דאינה) [דאין האשה] מעיזה (כגון זה) [כמו בההיא] דגרשתני ולא דמיא לההיא דנדרים השמים ביני לבינך. דאמרינן תביא ראיה לדבריה דהתם מיירי לענין יורה כחץ דאיהו לא קים ליה כדאמרינן ביבמות ולפיכך מעיזה בפני בעלה אבל במידי דקים ליה לדידיה כמו לדידה כמו (בישען ביתו) [ישען על ביתו ולא יעמוד] ודאי אינה מעיזה לשקר בפני בעלה ונאמנת כמו בההיא דגרשתני. הילכך גבי ישען על ביתו כופין אותו להוציא ויתן כתובה כך פי' ר"י עכ"ל הר"ף זצ"ל. והרמב"ם ז"ל כתב שהיא נאמנת לענין יורה כחץ לפי שהיא מרגשת והוא אינו מרגיש ויש לו להחרים [סתם] אם טוענת דבר שאינה יודעת בו בודאי ואחר כך יוציא ויתן כתובה. והרשב"א ז"ל כתב בתשובה שאם אמרה אינו יכול נאמנת. ואם אמרה שאינו יורה כחץ אינה נאמנת ועושין דרך בקשה ואין כופין אותו להוציא דכל דבר שאין הבעל יודע מעיזה פניה. עכ"ל.
